שלום עליכם,
עד לפני כמה חודשים הייתי אברך ונאלצתי לצאת לעבוד מטעמי שלום בית. לפני שנאלצתי לעזוב את הכולל התחלתי לכתוב סתו"ם לאחר 7 שנים בהם חיכיתי וכמהתי לעסוק במלאכת הכתיבה (למדתי אצל שני מורים ועברתי בחינה באחד מגופי כשרות הסת"ם), מלאכת הכתיבה היא המקצוע התורני אליו התאוותה נפשי כל חיי.
*האם ישנו איזה התיחסות או גדר בספרי הפוסקים למי הראוי להיות סופר בעניין קביעת עתים לתורה אם סופר חייב להיות אדם שתורתו אומנותו או שכל יהודי שומר תורה ומצוות הקובע עתים לתורה (ואם כן כמה) יכול לכתחילה לכתוב ולמכור סתו"ם לציבור על אף שעיקר מלאכתו חול?
*האם יש איזה גריעותא בכתיבת אדם כמוני ויש הבדל/ עדיפות דוקא למגילות ופיטום הקטורת וכו' על שאר הסתו"ם מטעמי קדושת הסופר מלימוד תורה או שהסתו"ם יהיו מהודרים פחות?
מאשר לפרסם את השאלה באתר ללא שמי, לא ידעתי אם לסמן אישור למטה.
תודה רבה.
אדם ירא שמיים. מקיים את כל המצוות וקובע עיתים לתורה. וביתו מתנהל לפי רוח התורה והיראה . נקי ממכשירים לא כשרים וניכר בלבוש המשפחה שהם צנועים והולכים בדרך השם. יכול להיות סופר סת"ם.
