עוד מידע לסופר..

בנוסף כדאי תמיד לכתוב על משטח רך, מומלץ סול (3 ש”ח בחנויות מכשירי כתיבה). אבל לכותבי פרשיות מומלץ להדביק פס אחד או שתיים של דבק סלוטיי’פ עבה על הסול ואז יהיה יותר נח לכתיבה.. כי קלף הפרשיות דק וצריך משטח רך/קשה…
באמצע הכתיבה ראוי שלא לקטום את חדות הקולמוס אלא בסוף שורה ולא באמצע כי אז ההיכר פחות בולט.. ויותר כדאי לקטום לפני המילה האחרונה של השורה כי המילה האחרונה נותנת פיניש לקולמוס ואז בתחילת שורה הבאה ההתחלה טובה.. ותמיד העין קולטת את ההתחלות.. (מקצועית ומסחרית).
אם אין לדיו הנ”ל מדלל, ניתן לדלל עם מעט מים בבקבוק הגדול ולערבב טוב.. ניסיתי ועובד יפה.
כדאי להניח ליד השולחן מקלוני אוזניים, ובמקרה של טעות לספוג מהר מהקלף בתנועה סיבובית, זה גורם שהדיו פחות יחלחל לעובי הקלף ויהיה קל יותר במחיקה.
אחרי מחיקה או קילוף עדיף למרוח מי קלף עם מקלון אזניים. רק שאחרי קילוף עדיף להעביר קצת נייר זכוכים כי הקילוף גורם לחלקות הקלף.
הרבה פעמים ראיתי שעיקר הטעויות הם בתפילין ר”ת, כי הסופרים לא עושים ראשי שיטין האר”י בר”ת ואז חילוף הטקסט הקבוע גורם לבלבול.. לכן לדעתי גם בר”ת מבחינה מקצועית (ולא הלכתית או קבלית) עדיף לכתוב שיטין האר”י כמו רש”י.. כי המח של הסופר מקובע באותם המילים כל שורה.
עוד פרטים… בלי נדר בהמשך…